[דף קיד ע"ב] וביום הכפורים מותר בקניבת ירק התלוש מן הקרקע מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש שלא יהא טורח במוצאי היום בקניבה ותהא נפשו עגומה עליו וכן מפצעין באגוזים ומפררין ברמונים ודוקא מן המנחה ולמעלה שמאחר שהוא קרוב לעת האוכל דומה למי שיש לו פת בסלו ולא אתי למיכל מינייהו אבל קודם המנחה אסור גזרינן דלמא אתי למיכל מינייהו וה"ר שלמה פירש בזה שאמרו משום עגמת גפש ענין אחר ולא ישר בעיני:
קריאה במקור
המאור הקטן על שבת · דף 42a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויוה"כ שחל להיות בשבת איכא דתני איסור בקניבת ירק ואיכא דתני מותר ומדאשכחן ליה לר' יוחנן דלא חש לה לההיא דתניא אסור ולא חשש אלא לפרש המקראות שכתוב שבתון שבות וכתיב כל מלאכה לא תעשו לומר לעבור בעשה ולא תעשה ולתרץ הברייתא לא חש אלמא ליתא ולא סמכינן עלה והרי"ף ז"ל לא כתב מכל זה כלום לפי שלא רצה לפרסם היתר בדבר זה משום עמי הארץ והרבה יש כיוצא בזה מן הדברים שהשמיט מלכתוב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7740d915110af80dfa4abeab4e446d105af9d1badeb1bfee7923974d70257256