שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 6 · Integer 1

ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה יצא קנקן לחולין. — להבין ביאור משנה זו נאמר כי פדיון מע"ש מכונה לפעמים בלשון מכירה כמו לקמן רפ"ד תני אבא חילפא בר קרייא אמר בד"א בודאי אבל בדמאי בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו מוכרו בזול ע"כ פי' "מוכרו בזול" פודהו בזול. וכ"ה ענין משנה זו שדרכן היה למלאות הקנקנים ביותר מן המדה ולא היו מדקדקים בזה כמו לוג ויותר מעט או קב ויותר מעט כי דרך קנקן המוכן ללוג שמחזיק יותר מעט וכן בקנקן של קב, וזה שפדה המע"ש שבקנקנים אלו אם החמיר על עצמו ופדה כפי ממדה לא כמו שנוהגין למכור קנקנין כאלה בלוג ובקב אלא שצירף את המותר שבכל קנקן וקנקן ללוג או לקב בזה האופן לא קנה מעשר קנקן ואין הקנקן עצמו צריך פדיון וכן להפך בקונה בכסף מעשר קנקני יין ואינו מדקדק במדתן באופן זה דרך המוכר לחשוב מעות גם בעד הכלי ואם מוכר אותן פתוחות שהקונה יכול להריקו מכליו של מוכר אל כליו והקונה לא עשה כן אלא לקח עם הקנקנים של מוכר לא יצא קנקן לחולין ואם קנה חביות פתוחות במדה ומדקדק בחשבון המדות ומשלם לפי מדה באופן זה אין המוכר מקפיד לחשוב מעות גם בעד הקנקנים לפיכך יצאו הקנקנים לחולין.