שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 3 · Integer 4

מה נן קיימין אם בגדולה זכה בסימנין אם בקטנה קטן זכה כו'. — זה קאי על הא דתנן בעירובין פ"ז מ"ו ומזכה להן ע"י בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ונשמט כאן "תמן תנינן" כדרך הירושלמי וכצ"ל: מה נן קיימין אם בגדולה כו' קטן זכה (פי' וכי קטן זוכה לאחרים) כו' ואין מתנת קטן מתנה ר' יוסי בעי מעתה אפי' לעצמו לא יזכה דכתיב אל רעהו עד שיהא כרעהו (פי' וכיון שאין מתנתו מתנה אם אחרים נותנין לקטן ג"כ לא יזכה) דברי חכמים (פי' מה דעת חכמים שחולקין על ר' יוסי בגיטין פ"ה מ"ט דר' יוסי אמר מציאת חשו"ק יש בהן גזל גמור ולחכמים אין בהן אלא דרכי שלום) ר' יודה בר פזי בשם ר' יוחנן כו' עד שיביא שתי שערות (פי' שחולק על ר' הונא שהוא מרבנן דתמן שסובר דחכמים מודין לר' יוסי דקטן שיש בו דעת ליטול ולהצניע יש בו גזל גמור וזוכה גם לאחרים) כו' ברם כרבנן דהכא ר' יוסי בר"ב בשם ר' שמואל בר"י פתר לה כו' והתנינן אבל אינו מזכה כו' (והתוספות בגיטין ס"ד ב' ד"ה אלא הקשו מעצמן קושית הירושלמי ע"ש).