א"ר הונא טעמא דר"ש דו אמר אין הפסח עושה תמורה ושונה כו'. — צ"ל: א"ר הונא טעמא דר' חנינה דו אמר אף דר"ש אמר (תמורה ט' א') אין הפסח עושה תמורה ושונה הימר בו עודהו פסח מימר בו עודהו שלמים ובא הוסיף חומש בפדיון פסח חוזר ומוסיף חומש בפדיון שלמים א"ל ר' מנא ולא בעיי הוה רבי בעי לה (פי' אם הימר כשהוא פסח אם חוזר וממיר כשהוא שלמים).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 2 · Integer 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שהוא אומר לו אבד עלי טבילה אחת. — פי' זה שאומר לחבירו בירושלים הרי המעות הללו מחוללין על פירותיך ונמצא זה צריך לאכול פירותיו בטהרה כמו ששנינו, ודומה כאילו אומר לחבירו לך וטבול כדי שתוכל לאכול פירות מע"ש שלי בטהרה לטובתי והיינו "אַבֵּד עלי טבילה אחת".
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e5db4b6deaa421b82168c5d4841430420d445ccff750d66b85024f33c7bc2ef