ר' יוסי בן חנינה בי פירה א"ר הילא כו'. —צ"ל: ר' יוסי בן חנינה אמר צריך לפדותן (פי' דהא דתנן שאם לקח עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מע"ש יאכל כנגדן צריך הוא תחילה לפדות את העבדים וקרקעות ובהמה טמאה) א"ר יודן צריך לחזור ולהקדישן (פי' דהא דתנן שאם הביא קינין מדמי מע"ש יאכל כנגדן צריך הוא אחר שאכל כנגדן לחזור ולהקדיש את הקינין) שהוא סבור לומר שקידשו והן לא קידשו (פי' שטעה תחילה וסבר שמותר לקנות קינין מדמי מע"ש) א"ר הילא מן מה דתנינן יאכל כנגדן הדא אמרה קידשו (פי' דאם לא קידשו ישחוט את הקינין לשם חולין כעופות שקנה סתם מדמי מע"ש) א"ר יוסי מכיון שמשך נקנה המקח (פי' לכך קידשו הקינין מפני שדרך למשוך הקינין תחילה ואח"כ נותן מעות וכיון שמשכן קנה אותן לשם קרבן ונתקדשו) מיכן ואילך מעות מע"ש הן (פי' והמעות שנתן לו אח"כ לא נתחללו ועדיין הן מעות מע"ש אצל המוכר ולכך צריך לאכול כנגדן ובזה נסתיים פרק זה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 3 · Integer 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e5db4b6deaa421b82168c5d4841430420d445ccff750d66b85024f33c7bc2ef