פת . כ"ה ברי"ף ופי' בו רבינו לכאורה דהיינו שכולה סובין וכן פי' הר"ן. וע"ז כתב וכן פירש"י שניטל ממנה כל הדרה. כלומר שלא נשאר אלא סובין וכן העתיק הטור עושין מצות מפת הדראה ופירש"י אפי' כולה סובין. אבל בפירש"י שלפנינו מסיים דהיינו פת קיבר. וקיבר בל"א הינטער מעל. כדאמרי' בשלהי כתובות דף קי"ב סאה ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח סאה סולת סאה סובין סאה מורסין. סאה קיבוריא. ופירש"י קיבוריא קמח שאינו יפה שעושין ממנו פת קיבר וקורין שאנדיר עכ"ל. וא"כ לא ק"מ על פירש"י דהא עיסה כזה חייבת בחלה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על פסחים · סעיף 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא . ופי' הדראה ע"ד סגי נהור ובסי' תנ"ד ס"ק א' כתב מ"א וז"ל מוכח קצת (דסובין ומורסין) דבא לידי חימוץ מדיוצאין בהם ידי חובת מצה. ואפשר לומר כיון שהוא ממין הבא לידי חימוץ יוצא בה י"ח ע"כ. ותמיהני הלא משנה ערוכה היא בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ט) אין שורין מורסן מפני שהן מחמיצות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9add9cd8e485d36ef76dfe5c959ac311116f0b7a2734c35c5812fb7707525613