ולכתוב . וקשה מ"מ בהא הוי להכריע דלפירש"י בחצי זית עובר באיסור בל יראה ולפי' ר"י חצי זית אינו בבל יראה. וצ"ל דרבינו ס"ל דלפירש"י חצי זית אינו עובר כי אם בעריבה לבד ע"י צירוף שיש שם חצי זית הרבה ובזה נסתלק קושיות תוס'. אלא דלר"י צ"ל דאפי' בעריבה אינו חייב לבער מדנאדו מפירש"י א"כ אין נפקותא יוצא מביניהם כי אם בעריבה ע"ז מספיק טעם הזה שישראל קדושים הם וגוררין ובזה נסתר מה שבנה ע"ז בס' פני יהושע סי' ט"ו על פירש"י דס"ל חצי זית עובר מדאורייתא מלבד זה שגה ברואה שר"ל שתוס' ג"כ ס"ל דעובר על חצי זית מדאורייתא דא"כ קושייתם שהקשה על פירש"י לדידהו נמי קשה ובהדיא כתבו תוס' דלא הוי אלא מדרבנן שמא יחזור ויתן טעם ע"ש וסכין מהירות פולטתו ע"ש:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על פסחים · סעיף 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סמך בירושלמי. פ' כל שעה הלכה ב'.
מוקי . פי' שטחו בטיט והא דתנו שיחדה לישיבה הא קמ"ל דאי לא טחו בטיט סביב אפי' יחדה לישיבה לא מהני. ב"ח. וזהו נגד הבבלי דבשמעתין משמע דר"א דאמר בטלה אפי' בלא טח בטיט כ"א יחדה לישיבה לחוד סגי:
כיון . וקשה לי הא דאמרי' בפ"ק דף ו' הבודק צריך שיבטל מ"ט אי נימא משום פירורין הא לא חשיבו ומאי פריך אימא מש"ה צריך לבטל כדי שלא יצטרף הפרורין מבית ועליה או בית ואכסדרה ולא ביער אותם שני חצאי זיתים מש"ה צריך ביטול והוי ספיקא דרבנן. וצ"ל דהאיבעי קאי כגון שהחוט בין שני חצאי זיתים אלא שאין ניטלין עמהן וכמשמעות בהרמב"ם ובש"ע וצ"ע:
ואבי העזרי כתב. דס"ל כהנך גאונים שהביא הגהות מיימוני פ"ב דהל' חמץ ומצה דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואפי' בשל סופרים:
ולאו . והרב המגיד וכ"מ מבארים דוקא בדבוקים הא לאו הכי חייב לבער:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9add9cd8e485d36ef76dfe5c959ac311116f0b7a2734c35c5812fb7707525613