רי"ף תענית · דף 6b

לדוד ושלמה בנו בירושלים וכו' ברוך מרחם על הארץ.

מעשה (דף טו:) בימי רבי חלפתא ורבי חנינא בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את כל הברכה ולא ענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו ואמר מי שענה את אברהם הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותינו בים סוף וכו' וכן בכל ברכה וברכה וכשבא דבר זה אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי המזרח ובהר הבית:

ג' תעניות ראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין אנשי בית אב לא היו מתענין שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין אנשי בית אב מתענין ולא משלימין ז' אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי ר' יהושע וחכמים אומרים שלש ראשונות אלו ואלו לא היו מתענין שלש שניות אנשי משמר מתענין ולא משלימין אנשי בית אב לא היו מתענין שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין אנשי בית אב מתענין ולא משלימין אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר רבי יוסי אומר בין לפניו בין לאחריו אסור דלא להתענאה לפניו ולאחריו מותר ^*בס"י איתא ר"י אומר לפניו אסור לאחריו מותר וכ"ה בגמ' [וכ"ה הב"ח]:

גמ' (דף יז:) כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד וכו' תניא הימים האלו הכתובים במגילת תענית הם ולפניהן ולאחריהן אסורין שבתות וימים טובים הן אסורין לפניהם ולאחריהן מותרין ומה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ואין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים וצריכין חיזוק והאידנא בטלה מגילת תענית כדגרסינן במסכת ראש השנה בפירקא קמא (דף יח:) איתמר רב ור' חנינא אמרי