חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 9

רשב" אמר משום נזיר טמא מביא עוף כו' מ"ט דרבנן נעשה כמתנדב ציפורין לבד"ה מ"ט דר"מ נעשה כמתנדב אשם לבד"ה. פי' דבנזיר טמא איכא צפורין ואשם ע"כ קאמר ר"מ דלא אמרינן דלבד"ה קאמר דכמו באשם דבודאי לא שייך דמקדיש האשם נזיר לבד"ה משום דאשם לא בא בנדבה כמו כן לא הקדיש הציפרין לבד"ה אע"ג דציפרין יש לומר דלבד"ה קאמר מ"מ כיון דשייך צפורין גבי נזיר אמרינן דליהוי נזיר קאמר ולפ"ז הו"א הנ"מ דפליגי ר"מ ורבנן היינו דווקא גבי ציפורין משא"כ בהרי עלי אשם מודין רבנן לר"מ דנזירות קאמר ומזה עושה ר"מ הוכחה אבל באמת אינו כן אלא דר"מ ורבנן פליגי ג"כ בהרי עלי אשם דהא דסברי רבנן דנעשה כמתנדב ציפורין לבד"ה לאו משום דבשביל זה לא הוי נזיר דאמרינן דציפורין לבד"ה קיבל עליו ז"א אלא הטעם דרבנן משום דס"ל דלא אמרינן דבשביל שנזיר טמא מביא אשם בשביל זה יהא נזיר זה לא ס"ל והא דקאמרי באומר הרי עלי צפורין דמתנדב לבד"ה קאמר הוא לאו דבשביל זה לא הוי נזיר ז"א אלא דנזיר לא הוי משום דס"ל דלא שייך למימר דבשביל שמצותו בנזיר שנטמא מביא צפורין ע"כ כונתו ע"ז זה אין סברא דהא אינו מקבל עליו נזירות דטומאה והא דאמרי רבנן דנעשה כמתנדב צפורין לבד"ה לומר לך דחייב להביא ציפרין לנדבה [כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה עי"ש] וקושטא קאמר דמחייב להביא ציפורין לנדבה אבל לאו משום זה ס"ל דלא הוי נזיר ז"א אלא הא דלא הוי נזיר הוא משום דס"ל דבשביל שמצותו בנזיר טמא מביא צפורין בשביל זה לא הוי נזיר וע"כ קאמר מה נפיק מביניהון כלומר מאי דינא עוד נפיק מביניהון ומפרש דגם באומר הרי עלי אשם ג"כ נפיק מביניהון ע"ד דר"מ פשיטא מאחר כלומר בשביל שאינן מתנדבין אשם לבד"ה נזיר וע"ד דרבנן דס"ל מאחר כלומר בשביל שמצינו בנזיר טמא מביא אשם בשביל זה אינו נזיר פטור מכל ורק בצפרין מביא צפרי נדבה אבל לענין נזירות אפילו באומר הרי עלי אשם ג"כ אינו נזיר דאינו נזיר בשביל שמצינו בנזיר טמא מביא אשם ודוק: