היו לפניו צלותיות שתים א' של מים וא' של יין נטל ושתה אותה של מים כו'. לפענ"ד ה"פ דאינו מבורר איזה הוא של מים ואיזה הוא של יין וע"כ אם התרו בו שאם לאחר שתשתה של מים ותחזור לשתות של יין א"כ תשתה ממ"נ יין אין זה התראה משום דהוי התראת ספק שאינן יודעין משום מה הן מתרין אותו דהא על כל צלוחית הוי ספק שמא מים הוא שותה אבל אם לא היתה רק צלוחית אחת של יין והתחיל לשתות ומתרין בו על עשרה זיתים חייב על כל אחת ואחת וכן בשני שפודין נמי כה"ג דהוי לו ספק איזהו של שחוטה ואיזהו של נבילה ע"כ הוי התראת ספק ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d388f480ece16f0a6583793a32f69b1be847a49c550d27035fcd6d215eacfb20