כפפו רבו ונטמא מהו שיביא קרבן טומאה. ופריך וכי נזיר הוא דקס"ד דהא דרבו יכול לכופו הוא דמבטל ממנו ע"י כפיה דיני נזירות כמו באשה ע"י הפרה א"כ פשיטא דאינו מביא קרבן טומאה ומשני דז"א דהא דרבו יכול לכופו הוא לאו דמבטל ממנו נזירות ז"א אלא דכן הלכה דאע"ג שהוא נזיר יכול לכופו והוי דומה כמו שאנו כופין לנזיר שיטמא למת מצוה ואעפ"כ נזיר הוא וה"נ דכוותיה והיינו דמשני לא את הוא שגזרת עליו שיטמא את אמר מביא קרבן טומאה וכא מביא קרבן טומאה א"כ ה"נ אע"פ שמחויב לשמוע דברי רבו מ"מ מביא קרבן טומאה [ובזה אין נ"מ בין אם נזירות העבד הוא מדאורייתא או מדרבנן דהא כתבו התוס' ז"ל במס' נדרים דף ב' ע"א דאפילו למ"ד נזירות לשון שבדו להם חכמים מביא קרבן אבל מלקות לא מצינו על דרבנן ועיין בדברינו לקמן בד"ה מהו] ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d388f480ece16f0a6583793a32f69b1be847a49c550d27035fcd6d215eacfb20