חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3

אחד שאמר הריני נזיר מאה יום כו' נעשה עיקר טפילה. גי' הק"ע ז"ל הריני נזיר ודוק:

אחד שאמר הריני נזיר ואמר ואני בתוך דבורו של ראשון ושמע חבירו ואמר ואני בתוך כדי דיבורו של שני הותר הראשון הותר השני הותר השני לא הותר השלישי. הק"ע ז"ל מגיה כאן והפ"מ ז"ל אינו מגי' ומפרש דס"ל כתנא דמתני' דכולהו בראשון מיתפסו ונראה לפענ"ד דאולי באמת אין כאן גי' אחרת אלא הגי' כמ"ש אך דאימתי ס"ל להברייתא דחד בחברי' מיתפס הנ"מ כשהגיד השני תכ"ד של הראשון והשלישי בתוך כ"ד של השני' ולא הגיע אמירת השלישי לתכ"ד של הראשון כגון כשהשני הגיד לאחר שעבר כדי אמירת ב' תיבות מן הראשון ונשאר עוד כדי תיבה שלישית והגיד ואני בכדי שיעור תיבה השלישית לבתר האמירה של הראשון והשלישי הגיד בשיעור תיבה השלישית מן השני ונמצא דהשלישי מן הראשון הוא יותר מתכ"ד אבל אם השלישי הגיד בשיעור תכ"ד מן הראשון אפילו לתנא דברייתא מיתפיס בקמא ורק התנא דברייתא קמ"ל דאפילו לאחר תכ"ד מן הראשון נמי מיתפיס השלישי בשני אבל אם הגיד בתכ"ד של הראשון מיתפיס בהראשון ולא בהשני ע"כ נקט הכא באם שאמר השני ואני בתוך דבורו של הראשון פי' לא בתכ"ד של הראשון שהוא בשיעור תיבה השלישית דאז השלישי שהגיד בתכ"ד שלו הי' לאחר כ"ד מן הראשון ז"א אלא השני הגיד בתוך דיבור של הראשון ותוך דבור ותכ"ד ב' ענינים הם תוך דבור הוא בתוך דבריו של הראשון ממש ועכשיו נמצא אפילו כשהשלישי הגיד בתכ"ד של השני דהוא בשיעור תיבה השלישית הוא בתכ"ד של הראשון לעולם וע"כ הותר הראשון אז הותרו כולם אבל הותר השני לא הותר השלישי דהא באופן זה לכו"ע בראשון מיתפס ודוק: