גמרא, אמר רבא המוציא פירות לרה"ר ביד חייב, (משיצאו הפירות ואע"פ שגופו ברה"י ולא אמרינן אגד גופי' שמיה אגד, והתנן פשט בעה"ב את ידו לחוץ, ונטל העני מתוכו כו' שניהם פטורין), התם למעלה מג' הכא למטה מג'.
פירש"י התם למעלה מג' וטעמא משום דלא נח ולא משום אגד גופו, ובתוס' הקשו [ע"ז לרבה דמוקי להאי מתני' כרע"ק דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא בהך בבא דמייתי הכא אמאי שניהם פטורין, והלא למעלה מג' לרע"ק כמו למטה מג' לרבנן, וי"ל דרבה סבר אגד גוף שמיה אגד. ור"י מפרש התם למעלה מג' ואית לן למימר דשמי' אגד].
קשה לי דא"כ יקשה בהיפוך בנתן לתוך ידו של בעה"ב או בנטל ממנו והוציא אמאי חייב, הא תיכף כשהכניס ידו עם החפץ או כשנטל החפץ מבעה"ב החפץ כמונח מכח קלוטה דלא גרע מדרך הילוכו באויר, וכשחזר והוציאו הוי עקירה חדשה ופטור כיון דכבר הי' מונח ואגוד מבחוץ, והוי כמו ההיא דהמוציא אוכלין ונתנן על האסקופה וחזר והוציאן, ובגליוני למשניות כתבתי ישוב נכון בעזה"י:
פירש"י התם למעלה מג' וטעמא משום דלא נח ולא משום אגד גופו, ובתוס' הקשו [ע"ז לרבה דמוקי להאי מתני' כרע"ק דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא בהך בבא דמייתי הכא אמאי שניהם פטורין, והלא למעלה מג' לרע"ק כמו למטה מג' לרבנן, וי"ל דרבה סבר אגד גוף שמיה אגד. ור"י מפרש התם למעלה מג' ואית לן למימר דשמי' אגד].
קשה לי דא"כ יקשה בהיפוך בנתן לתוך ידו של בעה"ב או בנטל ממנו והוציא אמאי חייב, הא תיכף כשהכניס ידו עם החפץ או כשנטל החפץ מבעה"ב החפץ כמונח מכח קלוטה דלא גרע מדרך הילוכו באויר, וכשחזר והוציאו הוי עקירה חדשה ופטור כיון דכבר הי' מונח ואגוד מבחוץ, והוי כמו ההיא דהמוציא אוכלין ונתנן על האסקופה וחזר והוציאן, ובגליוני למשניות כתבתי ישוב נכון בעזה"י: