גמרא אמר ר"נ ב"י אמר קרא [בתרומה כתיב] תתן לו ולא לאורו. מכלל דבת אורו היא. [ומוכח דתרומה טמאה מותר בהנאה].
תימא ועדיין יקשה לריה"ג דס"ל דחמץ בפסח מותר בהנאה. מנ"ל דתרומה טמאה בת אורו היא. הא אצטריך קרא לתרומת חמץ כדאמר רנב"י עצמו בפסחים (דף לג ע"א) [על מה דאיתא במתני' האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש. תני עלה בד"א במפריש תרומה והחמיצה אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל. ר"ל אפילו ריה"ג דס"ל דחמץ בפסח מותר בהנאה ולא אתמעט מן תתן לו דהא יש בו כדי נתינה. ע"ש ברש"י ותוס'] אינה קדושה. מנה"מ אמר רנב"י אמר קרא תתן לו ולא לאורו:
תימא ועדיין יקשה לריה"ג דס"ל דחמץ בפסח מותר בהנאה. מנ"ל דתרומה טמאה בת אורו היא. הא אצטריך קרא לתרומת חמץ כדאמר רנב"י עצמו בפסחים (דף לג ע"א) [על מה דאיתא במתני' האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש. תני עלה בד"א במפריש תרומה והחמיצה אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל. ר"ל אפילו ריה"ג דס"ל דחמץ בפסח מותר בהנאה ולא אתמעט מן תתן לו דהא יש בו כדי נתינה. ע"ש ברש"י ותוס'] אינה קדושה. מנה"מ אמר רנב"י אמר קרא תתן לו ולא לאורו: