מתני' ולא יאמר אדם לחבירו (נכרי) לשכור לו פועלים.
ובגמרא והא אמירה לנכרי שבות, (וכבר סתמה רבי במתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה).
קשה לי לטעם א' שבהר"ן (והביאו המג"א סי' ש"ז סק"ז) דטעם דאסור לומר לנכרי לכבות. אף דכיבוי בעצמו הוי מלאכה שא"צ לגופה, והוי שבות דשבות במקום פסידא היינו כיון דאם הי' צריך לגופו הי' חייב מה"ת, לפיכך החמיר' בי' לאסור גם בשבות דשבות, א"כ ממתני' דעכו"ם שבא לכבות לא שמעינן רק דאמירה לנכרי אסור היכא דשייך בי' איסור דאורייתא כמו בכיבוי, אבל אמירה דעכו"ם לשכור פועלים דהוי שבות דשבות גמור לא שמעינן משם, וכמו דבאמת קיל יותר לענין פסידא, וצ"ע (א"א עי' לאבא מארי בתשובותיו סימן י"ז):
ובגמרא והא אמירה לנכרי שבות, (וכבר סתמה רבי במתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה).
קשה לי לטעם א' שבהר"ן (והביאו המג"א סי' ש"ז סק"ז) דטעם דאסור לומר לנכרי לכבות. אף דכיבוי בעצמו הוי מלאכה שא"צ לגופה, והוי שבות דשבות במקום פסידא היינו כיון דאם הי' צריך לגופו הי' חייב מה"ת, לפיכך החמיר' בי' לאסור גם בשבות דשבות, א"כ ממתני' דעכו"ם שבא לכבות לא שמעינן רק דאמירה לנכרי אסור היכא דשייך בי' איסור דאורייתא כמו בכיבוי, אבל אמירה דעכו"ם לשכור פועלים דהוי שבות דשבות גמור לא שמעינן משם, וכמו דבאמת קיל יותר לענין פסידא, וצ"ע (א"א עי' לאבא מארי בתשובותיו סימן י"ז):