מתני' בגט ישן. שכתב לגרש אשתו ונתייחד עמה אחר הכתיבה וב"ש לשיטתייהו דאמרי לקמן סוף מכילתין לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה הלכך אין לחוש שמא יבא עליה בין כתיבה לנתינה שמזוהמת היא בעיניו וב"ה לשיטתייהו דאמרי אפי' הקדיחתו תבשילו מותר לגרשה א"כ אינה מזוהמת בעיניו ואיכא למיחש ללעז שמא ישהא הגט שנה או שנתיים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו תוך זמן זה ואח"כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יסברו שנתן לה הגט בשעת כתיבה ומן הפנויה נולד והוי פגם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 8 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552