ע"ד דרבנן דתמן ניחא. לא שייך הכא אלא קאי אמתני' דעירובין דתנן התם מזכה להן ע"י עבדו ושפחתו העברים ושפחה העברית אי אפשר שתהיה גדולה שהרי יוצאה מרשות האדון בסימנין וקשיא מי אית לה יד לזכות ועוד בסיפא דהתם תנן אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים וקאמר לרבנן דתמן דאמרי דיש קטן שיכול לזכות ניחא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 9 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כמוציא לאשפה. שהרי אין בו דעת כלל:
אגוז ונוטלו. קטן שנותנין לו אגוז נוטלו וכשנותנין לו צרור זורקו:
מפני דרכי שלום. שיש בו דעת במקצת:
ומביאן לאחר זמן. כשתובעין החפץ ממנו:
אבל לא לאחרים. אם זיכה אדם לחבירו דבר על ידי אותו קטן שמסר לו חפץ וא"ל זכה בחפץ זה בשביל פלוני לא זכה ואם בא הנותן לחזור יחזור:
כשם. שקטן המצניע אגוז וזורק צרור זוכה לעצמו כך זוכה לאחרים מדרבנן ואליבא דרב הונא איירי מתני' דעירובין בשפחה עברית קטנה שיודעת להצניע האגוז והצרור:
שאין מתנתו מתנה. דמשום כדי חייו תקנו לו חכמים קנין דוקא זביני אבל מתנה לא ל"א קסבר רב הונא קטן המצניע אגוז אפי' מן התורה זוכה ומודה במתנה וכן עיקר:
דברי חכמים. כלומר ר"י בן פזי ור' יוחנן דמייתי פליגי על רב הונא וסברי לעולם אין גזלו של קטן מחוור ומבורר שיהא גזל גמור עד שיביא שתי שערות:
הדא דאת אמר. הא דפליג ר' יוסי במתני' ואמר גזלת קטן גזל גמור לא אמרן אלא שמוציאין מן הגזלן בדין:
אבל לקרבן ולשבועה. אינו חייב קרבן מעילה על הקדשו של קטן ואין נשבעין על טענת קטן אא"כ הביא שתי שערות:
כל עמה מודיי. הכל מודים:
ברם כרבנן דהכא. היינו ר' יוחנן דסובר דאין זכייה לקטן עד שיביא ב' שערות קשיא מתני' דעירובין וצריכין לומר דאתיא מתני' כמ"ד קטן תורם:
מעתה. לרב הונא דאמר הכל מודים דאין מתנתו מתנה דכתיב כי יתן איש ולא קטן קשיא אף לעצמו לא יזכה הקטן מדאורייתא דהא כתיב כי יתן איש אל רעהו דמשמע גדול כמותו:
ירדו לה בשיטת הפעוטות. כי היכי דאמרי' במתני' הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר מדרבנן סובר רב הונא דכמו כן זוכה לעצמו ולאחרים מדרבנן ושיתופי מבואות דרבנן הוא:
והא תנינן. בסיפא דמתני' דעירובין אבל אין מזכה שיתוף לא ע"י בנו ובתו הקטנים ש"מ דאפי' בדרבנן אין קטן זוכה לאחרים:
כאן. רישא דמתני' שפחה העברית איירי בשיש דעת לתינוק דהיינו שנוטל אגוז וצרור ומצניע לאחר זמן:
כאן. סיפא דמתני' איירי בקטן שאין בו דעת הלכך אינו זוכה לאחרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552