גמ' והוא שהיה פיקח עומד ע"ג. דחרש שוטה וקטן ואומר לו כתוב לצורך פלו' דקסבר ר"ה מתני' דר"א היא דבעי כתיבה לשמה וסיפא דקאמר שאין קיום הגט אלא בחותמיו היינו עידי מסירה דרוב גיטין נמסרין בפני החותמין ואמציעתא קאי ולא ארישא לאכשורי כתיבת חרש בלא גדול עומד על גביו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והכתיב וכתב לה לשמה. משמע ליה שהכותב יודע לכתוב לשמה ומאי מהני עמידת הגדול הא אינהו לאו בני דעה נינהו אלא מתני' ר"מ היא דלא בעי כתיבה לשמה דדריש וכתב דקרא אחתימת עדי' קאי:
צריך שיניח. החרש שוטה וקטן תורף של הגט וכתב בן דעת את התורף ולא בעי לאוקמי בשגדול עומד על גביו ולא לאוקמא כר"מ:
ואתיא. כי האי דאמר ר"ש בן לקיש לעיל שאם כתב בתורף הרי את מותרת לכל אדם בטופס שלא לשמה פסול דעיקר כתיבה לשמה הוא התורף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552