קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 7 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מתני' לא היו סקריקון. עכו"ם רוצח כלו' לא דנו דין סקריקון לו' שהקונ' קרקע של ישראל מיד עכו"ם רוצח שחייב לדון עם הבעלים:
2
בהרוגי מלחמה. בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה שהלוקח ממנו באותה שעה מקחו קיים ואינו צריך לדון עם הבעלים הראשונים ובגמ' מפרש טעמא:
3
מהרוגי מלחמה ואילך. שלא היתה הגזרה ליהרג דנו דין סקריקון לו' שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים כמו שמפרש בסמוך:
4
מקחו בטל. דאמרי' מיראה עבד:
5
לקח מן האיש. קרקע המיוחדת לכתובת אשתו וכ"ש שאר שדות מקחו בטל דיכולה לו' נחת רוח עשיתי לבעלי:
6
נותן לבעלים רביע. דשיערו חכמים שהסקריקון כיון דלא יהיב דמי מוזיל לגבי הלוקח רביעית דמי המקח:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552