קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

עודהו קורדייקוס עליו. אם אמר קודם שאחזו הקורדייקוס שיכתוב גט אע"פ שעדיין הקורדייקוס עליו יכתבו ויתנו דמדמי ליה לישן:

לכשישתפה. ויחזיר לבריאותו אז כותבין ונותנין ואין צריך למיהדר ולאמלוכי ביה ולעולם אין כותבין עד שישתפה דבשעת קורדייקוס לשוטה דמיא:

נדחית חטאתו. שהפריש קודם לכן:

לא נדחית חטאתו. ומקריב אותו בשעה שהוא חרש וכו' וקשיא דר"ל אדר"ל דהכא סובר דדוקא כשישתפה הוא שיתן גט אבל בשעה שהוא קורדייקוס לא יתן גט:

ר"י מיחליף שמועתו. איפוך ור"י סובר לא נדחי' חטאתו ור"ל סובר נדחי' חטאתו ובהוריות הגירסא ר"י בר' בון א"ר אחא מחליף שמועתא:

דלא. תיקשי לן דר"י אדר"י:

הגוסס זורקין עליו. כשהוא גוסס מדם חטאתו ואשמו וגוסס לשוטה דמיא:

רבי חייא ור' יסא. פליגי חד סובר כתנא דהכא דרי"א נדחית חטאתו ור"ל אמר לא נדחית וחד מחליף כר"י בר בון:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552