קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 3

כולן. כל גיטין השנויין במשנתינו שהן פסולין אין כשאר גיטין פסולין שפוסלין המגורשת מן הכהונה אם בעלה כהן משום ריח הגט אבל הנך דמתני' אפי' ריח הגט אין בהן ולא דמיין למגורשת מאישה ולא התירה לכל אדם דפוסלה מן הכהונה דההוא להך מילתא מיהו נכתב לשמו ולשמה משא"כ כאן:

חוץ מן האחרון. באומר ללבלר שהוא פוסל אותה מן הכהונה דלחומרא אמרינן יש ברירה ופסולה מן כהונה:

כולן פוסלין. כל גיטין השנויין במשנתינו שהן פסולין דיניהן כשאר גיטין פסולין שפוסלין המגורשת בהן מן הכהונה ואם בעלה כהן אסור להחזירה משום ריח הגט כדתניא האומר לאשתו הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם פסלה מן הכהונה שנאמר ואשה גרושה מאישה אפי' לא נתגרשה אלא מאישה ולאחרים לא הותרה פסולה לכהונה:

חוץ מן הראשון. שלא נכתב לשם גירושין כלל:

כולן פסולין. אפי' הראשון דריח גט הוא וכל מקום ששנו חכמים גט פסול פסול ופוסל:

ה"ג מילתיה דר"ל אומר כולן אינן פסולין. מדברי ר"ל דמייתי בסמוך שמעינן דאינן פוסלין:

דר"ל אמר כתבו. תורף הגט והיינו הרי את מותרת לכל אדם שלא לשמה בטופס פסול מן התורה ואינו גט כלל אבל ר' יוחנן דמכשיר בכותב תורף שלא לשמה א"כ הרי את מותרת לכל אדם שכתוב בגיטין אלו כשר הוא אלא שם האשה כתוב בהן שללא לשמה מ"מ כיון דהרי את מותרת לכל אדם עיקרו של גט ואפשר אפילו לא נכתב שם האשה כלל כשר לא גרע משאר פסולי גט שפוסלין לכהונה משום ריח הגט וה"ג מילתיה ררבי יוחנן אמר כולן פסולין דרי"א כתבו וכו' כשר:

ה"ג מילתיה דר"א אמר כולן פסולין. מאיבעי' דר"א דבסמוך שמעינן דסובר דכולן פוסלין מספק:

ר"א. בעי קידש אשה בשטר שכתב על הנייר הרי את מקודשת לי ושטר זה נכתב שלא לשמה מה שיתפסו בה קידושין מי בעינן לשמה או לא:

מן מה וכו'. מדמספקא ליה בגיטין אם צריך שיכתוב הרי את מותרת לכל אדם לשמה כר"ל או אינו צריך כר"י לפיכך מיבעיא ליה בקידושין שאינו כותב אלא הרי את מקודשת לי אם צריכין לשמה:

ה"ג אין תימר דאין צריכין ליה בגיטין. אלא פשיטא ליה לר"א דהלכה כר"י:

לא ישאלינה בקידושין. מאי קמיבעי' ליה בקידושין תפשוט ליה דתופסין בה קידושין מק"ו מגט:

מה אם גיטין שהוא צריך. לכתוב שם האיש והאשה לשמה דכתיב וכתב לה לשמה אפילו הכא אם כתב הרי את מותרת לכל אדם שלא לשמה כשר כ"ש בקידושין שא"צ לכתוב שם האיש והאשה לשמה דקידושין תופסין אם כתב הרי את מקודשת לי שלא לשמה:

ה"ג וכתב שלא לשמה נגעו בה קידושין:

ופריך ותהא פשיטא ליה. דלמא לעולם פשיטא ליה בגיטין כר"ל דצריך לכתוב הרי את מותרת לכל אדם לשמה ומיבעיא ליה לר' אלעזר בקידושין אי בעינן לשמה או לא:

ומשני הא כן הוא פשיטא ליה. א"כ דבגיטין פשיטא ליה אף בקידושין פשיטא ליה דהא לא למדו דמתקדשת בכתב אלא מגירושין דכתיב ויצאה והיתה מה יציאה בשטר אף הוי' בשטר א"כ ילפינן נמי מגירושין דבעינן שיכתב שטר קידושין לשמה: