קנה שדה ביובל. בזמן שהיובל נוהג:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קנה קרקע. אע"ג שגוף הקרקע חוזרת ביובל מ"מ עד היובל קנה גם הקרקע:
יחפור בה וכו'. יהא מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות שהקונה קרקע סתם מותר לחפור בה כמו שירצה:
ושב לאחוזתו בעינו. צריך להחזירה ביובל כמו שהיא בשעת מכירה:
שמועתא קדמיהון. הביא הך פלוגתא דר' אילא ור' אבא בר ממל לפניהן ולא ידע דפליגי בפלוגתא דר"י ורשב"ל דר"י דאמר מביא וקורא סובר דקנה קרקע דכל שאין לו קרקע אינו מביא ורשב"ל סובר דלא קנה קרקע לפיכך אינו מביא וקורא:
כל עמא מודיי. הכל מודים ר"י ורשב"ל דמביא דהא אפי' בקונה שתי אילנות דלא קנה קרקע תנן דמביא אלא בקריאה פליגי ר"י אומר קורא שיכול לומר על האדמה אשר נתת לי דקסבר קנין הפירות כקנין הגוף דמי ורשב"ל סובר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אבל לכ"ע לא קני קרקע לחפור בה שיחין ומערות לפי שהיא חוזרת ביובל בעין:
הדרן עלך פרק השולח
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552