גמ' דרבי יוסי היא. הא דתנן במתני' מפריש עליהן אף על גב דלא אתא ליד הכהן מעולם יוצא בהן ידי נתינה אתיא כר"י דאמר עשו שאינו זוכה כזוכה מפני התקנה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דתנינן תמן. בכורות פ"ב שתי בהמות אחת ביכרה ואחת לא ביכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ור"י פוטר מן המתנות שר"י אומר כל שחליפין ביד כהן שהכהן נוטל אחת מן הספיקות פטור השני ממתנות דעשו שאינו זוכה כזוכה:
ופריך כלום אר"י. אלא בשכבר קיים מצות נתינה שנתן לכהן אחד מן הספיקות:
ברם הכא. אבל כאן כיון דלאו מכר הוא ולא זיכהו עדיין לכהן לא מיקיימא מצות נתינה בכך:
עד כדון. עדיין צריך לזרען כלומר עדיין לא באו לעולם ובכה"ג לא אר"י עשו שאינו זוכה כזוכה:
במכרי כהונה ולויי'. איירי מתניתין כמו איש מאת מכריו שהם מכיריו ואוהביו שאינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא לכהן זה הלכך כיון דמלתא דפשיטא היא דלדידהו יהיב להו אסחי להו שאר כהנים דעתייהו מיני' והוה לי' כמאן דמטי לידייהו דהני:
ויש מכר לעני. בתמיה הא צריך ליתן לעני שבא ראשון:
אתא עובד'. בא מעשה לפני ר"א בכהן ולוי שלוו מישראל סתם וכשהגיע זמן תשלומין אמרו לו שיפריש עליהן מחלקו וינכה מחובם ושאל ממנו אם מותר לעשות כן:
הא לא הלווהו על מנת כן. אלא שחייב לו מקודם אסור:
אפילו לא הלווהו על מנת כן. נמי שרי:
חיילי' דרבי זעירא. כחו וראייתו דר"ז מהא דתניא וכן בן לוי וכו':
ה"ג לא יהא גובה ומפריש שאין לוי עושה לוי. כלומר שיגבה מאחרים חלק הלוים:
ה"ג לא אמר אלא לא יהא גובה ומפריש הא משלו מפריש. אע"פ שלא הלוום עליהן כיון דעושה ברשות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552