ד"ה היא. הא דתנן כתב סופר ועד כשר אתיא כד"ה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 8 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג דר' יוסי היא. מתני' חתם סופר ועד שנינו דה"ל שני עדים ולא חיישינן שמא אמר לשנים חתומו ומחמת כסופא דסופר אמרו לו לחתום דמתני' אתיא כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרי לשליח ואם יאמרו שעשאן שליח לאמר לסופר לחתום לאו כלום הוא ואסור לו לסופר לחתום:
לא בעית. לא תחרד מדברי ר' יוחנן אלו דאמר דר"י היא משמע דס"ל להלכה חתם סופר שנינו אלא לשיטתו של ר"א השיבו דאמרת ד"ה היא ואפי' ת"ק דמתני' דפרקין דלעיל דתנן יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד כשר בדיעבד הכא מכשיר לכתחלה וע"כ לומר חתם סופר שנינו א"כ צריך אתה למוקמי מתני' כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח דלרבנן איכא למיחש שמא יאמרו לסופר לחתום משום כסופא:
לאורכו. הא דתנן וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר היינו שחתמו לאורכו של שטר ולא חיישינן שמא תרי גיטי הוו שלמים והשמאלי נכתב בגבהה של מגילה יותר מן הימיני עד דאיתרמי שורה אחרונה דידיה נגד התחלתו של הראשון:
ה"ג דו אמר בשם ר"ז מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמי שלא זיווג וכ"ה לעיל פ"ג. שמעי' מינה דלא חיישינן שמא איתרמי ליה לזווג ויש לקיים הגירסא שלפנינו דה"ק כיון שאינו מצוו לזווג אמרי' מסתמא לא זיווג דכולי האי לא חיישינן:
כיני מתני'. כן היא הגירסא הנכונה במתני' איש פלוני כשר אע"פ שלא כתב עד:
ה"ג כתב חניכתו וחניכתה כשר:
ה"ג אפי' כתב אני כשר. וה"פ אפי' לא חתם שמו כלל אלא כתב תחלת החתימה אני ותו לא כשר:
כתב אלף. והוא האות הראשון של שמו סימן לחתימתו:
חרותא. ענף של דקל היה מצייר סימן לחתימתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552