קרא ערער על. שטר ואומר חתימת העדים וקיום הדיינים מזוייף:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שכן. לכן אם רצה לקיים חתימת העדים או הדיינים סגי משא"כ אם ערער על אחד מהדיינים לפסלו בגזלנותא צריך לקיים חתימת העדים דוקא וה"ה נמי שאין עד ודיין מצטרפין:
אני אומר. וקאמר ר' בא ואני אומר אפי' עד ודיין מצטרפין:
יהב רשותא. לסופר לכתוב ולעדים לחתום שטר מלוה ולא כתבו ביום ההלואה אלא לאחר זמן:
צריכין העדים וכו'. צריך שיכתוב בשטר המלוה הזאת נעשית באחד בניסן ואיחרנוהו וכתבנוהו דחיישינן שמא לוה בניסן וקנה קרקע באייר ואיחרוהו וכתבו הזמן מסיון ואח"כ מכר הקרקע נמצא זה טורף קרקע זו בשטרו זה אבל עכשיו שכותבין הזמן מניסן אינו טורף הקרקע שקנה באייר ואיירי בדלא כתב ליה דאיקני:
אשרת הדיינין. קיום הדיינין אפי' רחוק הרבה מחתימת העדים יותר משני שיטין כשר:
ויאות. בתמיה אם רצה לקיים חתימת העדים או הדיינים השטר כשר כדא"ר בא בסמוך א"כ ניחוש שמא יחתוך כל השטר שלמעלה ויכתוב שטר עם עדים בהחלק ויקיימנו בכתב הדיינים:
אישרנוהו במעמד פלוני ופלוני. צריך לכתוב מי הם עידי הקיום:
ה"ג כדי שיהו מצויין להזים. שידע הלוה את מי יזים שהוא קרוב או פסול:
מעתה. ופריך לפ"ז יהא צריך לכתוב נמי באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום נעשה הקיום כדי להכחיש השטר:
גזר דין. פסק דין כלומר קיום יצא מלפני רב ולא היה כתוב בו מי הם עידי הקיום ולא הזמן ולא שם המקום:
מכירין את הנדונין. דחיישינן שמא עשו קנוניא והחליפו שמותיהם ויוציאו פסק דין על אדם אחר:
מעשה היה וזייפו. בכגון זה והוציאו פסק על אדם אחר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552