קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 3

מה פליגין. כי פליגי ריב"ב וחכמים דוקא בגיטין כדפרישית במתני' ה"ג אבל בשטרות אף רבנן מודו:

די פתר לה. שהוא מפרש למתני' בשהשטר על החלק ועדים על המחק הלכך בגיטין כשר ובשטרות פסול כדפרישית במתני' ה"ג בין בשטרות וכו' דו פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. שר"ל מפרש למתני' בשהשטר על המחק ועדים על התלק וניכר הוא שטר שנמחק פעם אחת או נמחק שני פעמים לפיכך חכמים מכשירין שיש היכר בדבר:

וקשיא ר"ל על דר"א. כלומר והקשה ר"ל על ר"א אס"ד דמתני' בשטר על החלק ועדים על המחק איירי למה מכשירי' החכמים הא בודאי יכול למחוק העליון ולכתוב עליו מה שירצה:

חכמים. דמתני' בשיטת ר"א אמרו דאמר עידי מסירה כרתי וליכא שום חששא דאם איתא דהוי ביה תנאי מידכר דכירי:

ה"ג ר"ל דו פתר לה וכו'. וה"פ בין לר"ל דמוקי פלוגתייהו בשטר על המחק ועדים על החלק בין לשמואל דמוקי פלוגתייהו בזה וזה על המחק קשיא שפיר קאמר אריב"ב ומ"ט דרבנן דמכשירין ניחוש שמא ימחקנו שנית:

ניכר הוא וכו'. לכך מכשירין חכמים דליכא למיחש למחיקה שנית אלא בהא פליגי ר"ל ושמואל דקסבר ר"ל לעולם ניכר בין מחיקה פעם אחת למחיקה שתי פעמים אע"פ שאין מחיקה פעם אחת על אותו הנייר עצמו ושמואל סובר שאינו ניכר בין מחיקה פעם אחת לשני פעמים אלא כשיש מחיקה פעם אחת סמוך לו על אותו נייר הלכך בעינן שיהא הוא ועדיו על המחק ואז ע"י חתימת העדים ניכר שלא נמחק השטר אלא פעם אחת: