קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 11 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תהא בנדתה. כמנודה ומרוחקת מבעלה:

לא תכחול. עיניה:

ולא תפקוס. שרק על פניה:

אמר להן רבי עקיבא משם ראיה וכו'. ודריש בנדת טומאתה תהא עד שתבא במים לטבול ואפי' עברו עלייה שבעה ימים סלה ופסק מעיינה:

אתיא דזקנים כבית שמאי. דאינהו לא חשו שמא יתן עיניו בה לגרשה דהא אסור לגרש אלא אם כן מצא בה ערוה:

ודרבי עקיבא כבית הלל. שמותר לגרשה אפי' לא מצאה חן לפניו ודאי דחיישינן וצריכה תמיד להתנאות לפניו:

הדרן עלך פרק המגרש. וסליקא לה מסכת גיטין

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552