גמ' וכתב. בגט כתיב וכתב לה דרשינן וכתב דוקא אבל אם חקק בסכין בטבלא לשון הגט פסול:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכתב לא מטיף שמטיף הדיו שעושה נקודות כעין אותיות פסול:
לא השופך. בסמוך מפרש:
אית תניי תני. איכא דמתני:
אר"ח. ולא פליגי:
כגון הדין דינרא. שהוא מכה בקורנס חותם ומטבע על הדינר ותוכות וסביבות צורת החותם שהיא שוקעת והם מלאים דוחקין את תוכו וסביבות צורת הדינר וכנגד שקיעת רושם החותם אין הדינר של זהב נדחק וממילא הצורה עומדת במקומה:
כגון הדין פנקסא. כעין אותן של סוחרים שחוקקין עליהם בעט:
שלא עירב את הנקודות. שלא חזר והעביר הקולמוס על הנקודות ועשאן אות שלם אבל עירב את הנקודות יחד כשר:
אפי' עירב את הנקודות יחד. פסול דאין זה כתב:
אילין וכו'. אלו בני מזרח חכמים הם ביותר:
וכד וכו'. וכשאחד מהם חפץ להודיע לחבירו דבר סתר הוא כותב על הנייר במי עפצים ואין אדם יודע שנכתב שום דבר עליו והך דמקבל נייר ההוא הוא שופך עליו דיו שאין בו עפצים אלא קומום וקנקנתום והוא קולט מקום הכתיבה של מי עפצים וניכר הכתיבה ואם כתב הגט במי עפצים ושפך אח"כ הדיו עליו פסול:
עשה כן בשבת. ששפך דיו עלי נייר כתוב במי מילין מהו שיהא חייב מי אמרינן טעם דפסול בגט משום שאין כתב ע"ג כתב במי מילין לחוד פסול לפי שאינו ניכר ובשבת פטור על השפיכה או דלמא טעמא דפסול בגט דבעינן וכתב לה בפעם אחת הלכך בשבת חייב:
תמן תנינן. שבת פ' הבונה:
וסיקרא ע"ג סיקרא. הוא דפטור שהרי הוא כבתחלה לא כתב ולא מחק:
חייב. שכתב אחר הוא שנשתנה מראיתו:
משום מוחק. שהוא מוחק התחתונות של סיקרא:
ומשום כותב. העליונות של דיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552