האומר. פלוני עבדי עשיתי בן חורין וכו'. כלומר באחד מן הלשונות הללו שאמר לעבדו זכה העבד והרי הוא ב"ח:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובלבד בשטר. הא דתני האומר לאו דוקא אלא כותב שכתב אחד מן הלשונות הללו בשטר ומסרו לעבדו אבל באמירה בעלמא לא הוה בן חורין ולא פקע ממונו מיניה ומצי למיהדר ביה אם לא קנו מידו ע"י חליפין דהוה כקונה עצמו ממנו בכסף א"נ בשכיב מרע נמי נקנה באמירה דדברי שכיב מרע ככתובים ומסורים דמיין:
יעשה בן חורין ר' אומר זכה. דלשון יעשה משמע שיהא בן חורין בשחרור זה שאני מוסר לו עכשיו:
ה"ג וחכ"א לא זכה. שאין לשון זה אלא הבטחה שיעשנו בן חורין לאחר זמן ועדיין לא עשה:
ר' אומר לא זכה. דאין גט לאחר מיתה דתנו כהולך ולא כזכי:
וחכ"א זכה. משום דכופין את היורשים לקיים דברי המת:
בסתם חלוקון. בשאמר תנו לחוד וכדמסיק:
מה אנן קיימין. במאי עסקינן:
אף ר' מודה. שחייבין לקיים דברי המת וכופין את היורשים וכותבין לו גט שחרור:
אף רבנן מודו. דכתבו ותנו משמע שהוא יתן לו גט שחרור ומחיים הוא דמהני אבל לא לאחר מיתה:
אלא. הכא במאי עסקינן באומר סתם תנו ר' אומר דה"ל כאומר כתבו ותנו ואין כאן מצוה לקיים דברי המת שלא צוה להיורשים לשחררו:
ורבנן סברי האומר תנו כאומר שחררו. נמצא שצוה כן להיורשים וכופין אותן לקיים דברי המת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552