ומה קילקול הוה תמן. גבי משואות:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דהוון אילין מסבין יום דין וכו'. שהיו אלו שעושין על פי ב"ד ניטלין ועושין המשואות יום זה ואלו הכותים נוטלין למחר ועושין והיו סבורין העם שנמלכו ב"ד לעברו וע"י כך הן מתקלקלין:
מי ביטל את המשואות. באיזה דור אירע הקלקול שמתוך כך בטלו:
רבי ביטל וכו' והתיר רוצח להיות שליח והתיר עד מפי עד לומר שקידשו ב"ד את החדש כדי שיהו יוצאין השלוחין להודיע והתיר גם כן שיהו שלוקין יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש כגון שנראה בעליל בכ"ט סמוך לחשיכה או בתחלת הלילה דבחזקת שיקדשו למחר את החדש ואינן צריכין להמתין עד שישמעו למחר מפי הב"ד מקודש ואף בניסן ובתשרי דאמרי' בפרק דלעיל דאין יוצאין עד שישמעו מפי ב"ד מקודש התיר רבי לפי הוראת שעה כדי שימהרו הליכתן:
לא ביטלו מים טיבריה. מקום האחרון שהוא בית בלתין הנזכר במתני' דלקמן הוא סמוך לים טבריה והוא ים כנרת ושם לא ביטלו שהוא היותר קרוב לגולה:
אילין דחמיין צפת. שהוא להלן מן טבריה מהו שיהו הן נוטלין להשיא משואות. א"ל אם רבי ביטל את המשואות א"כ צפת למה יטלו שם ומ"ש דשאלית על צפת:
אלא בגין מודעה דאינון ידעין. כלומר וכי בשביל להודיע שהן יודעין שנתקדש החדש הלא מ"מ היו שלוחין יוצאין לאחר שביטלו המשואות:
אין משיאין לילי זמנו אלא ליל עיבורו. ובתוספתא שם מאימתי משיאין על החדש לאור עיבורו והיינו הך שמשיאין ביום שלשים לערב שהיא אור עיבורו והיינו של יום ל"א ואין משיאין בכ"ט לערב שהוא לילי זמנו יום שלשים:
לילי זמנו אין משיאין מפני יום טוב. בחדש אלול שהוא חסר ואם כן יום שלשים ר"ה ואי אפשר להשיא בלילי י"ט ולפיכך לא נהגו בכל ראש חדש להשיא בליל זמנו אלא בלילי עיבורו שהוא מוצאי יום טוב להודיע שלא עיברו את אלול וכן בכל החדשים:
המיושבין בזמנן. שהוקבעו ביום ל' מפני י"ט וכו' כלומר משום חדש חסר שחל להיות בע"ש וי"ט של ר"ה הוא בע"ש וזהו בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה דאפשר דמיקלע כן וא"כ בלילי זמנו אי אפשר שהוא יום טוב כדלעיל וכן בלילי עיבורו שהוא מוצאי יו"ט א"א מפני כבוד השבת שאם אתה אומר וכו' כלומר דהשתא לא היו יכולין להשיא אלא במוצאי שבת שהוא ביום ל"א לערב ואם אתה אומר שמשיאין בין אחסר ובין אמלא אם אתה אומר כן אתי למיטעי שיהו סבורין שמא נמלכו ב"ד לעברו לאלול ונמצא שהן מתקלקלין ולפיכך עבדינן אחסר לעולם ולא אמלא והשתא ליכא למיחש למידי וכדפרישית במתני':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4ed5d0cfcb8eb59fd1903ddfd24e14ce3d423fb9c17eb8e802109700d50e92a5