חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 3

עד כדון בשהיתה גדורה מד' רוחות. פי' וכולן הי' שמירה פחותה שיכולין לעמוד ברוח מצוי' וא"י לעמוד ברוח שאין מצוי' ונפל איזה מחיצה ברוח שאינו מצוי' או חתרה פטור משום דסגי לשן ורגל בשמירה פחותה. אבל אם הי' גדורה מג' רוחות בשמירה פחותה שא"י לעמוד ברוח שאינו מצוי' ואחת פרוצה לגמרי ויצאת מהפרוצה. והגם דהג' מחיצות נפלו ג"כ ע"י רוח שאינו מצוי' וא"כ הוא פטור על היציאתה מרוח הפרוץ כיון דאפילו היתה גדורה נמי כבר היתה נופלת ע"י רוח שאינו מצוי' כמו הג' גדירות ואיהו אינו מחויב בשמירה מעולה יותר מדלת שיכולה לעמוד ברוח מצוי' וא"י לעמוד ברוח שאינו מצוי'. וקאי האיבעיא זאת על המשנה דגרסינן הכונס צאן לדיר ונעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה פטור. והוא דהי' ע"י נפילת דלת ברוח שאינו מצוי' או חתרה. ע"ז מיבעיא עד כדון פטרינן בנפל הדלת בשהיתה גדורה מד' רוחות אבל אם לא היתה גדורה אך מג' רוחות ואחת פרוצה ונפלו הגדורות ברוח שאינו מצוי' ויצתה דרך הפרוצה אם יש לפוטרו דהא בלא"ה נפלו הגדורות ברוח שאינו מצוי' ואפילו אם הי' גדרה נמי הי' נפל ויוצאת. ונמצא דאפילו בלא הפשיעה היתה יוצאת בלא"ה ע"י הרוח שאינה מצוי'. שמא פטור או דילמא כיון דסוף סוף היתה יוצאת אפילו מכח הפשיעה לחוד חייב. ע"ז פשיט נשמעיני' מן הדא נפל כותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנאו. ובתוספתא גרסינן אם בנאה כצורכו ר"ל דבנאה מתחלה כצורכו פטור ואם לאו חייב כלום צריכה לא בשנפלו ג' כתלים בריאים ממנה ואינו יכול לטעון אפילו אם הייתי בונה כצרכו סוף סוף הי' נופל ע"י אונס מכל מקום חייב כיון דהי' נופל ע"י הפשיעה לחוד אפילו בלא האונס. וה"נ דכותי' דהגם דאפילו אם לא היתה פרוצה היתה נמי נופלת על ידי הרוח מכל מקום כיון דאפילו בלא הרוח נמי היתה יוצאת על ידי פשיעת הפירצה ע"כ חייב: