רש"י ד"ה עיקרו בפנים. אלא א"כ פדאו מקודם שנכנס. התוי"ט פ"ג דמעשרות פי' מקודם שנכנס נופו דשדינן נמי נופו בתר עיקרו והנה התד"ה גבי כתבו להדיא לענין מעשר דלא שדינן נוף בתר עיקרו אף לחומרא ובד"ה ר"א מוכח להדיא בדבריהם דאף לתירוצא דר"א לפירש"י הוא כן וכ"מ מפי' הרע"ב שם דבערי מקלט תפס כאוקימתא דר"א וכפירש"י (עי' בר"ש) ובירושלים לענין מעשר פי' הכל חומר שדיית עיקר בתר נופו משמע דנוף בתר עיקר לא שדינן אף לחומרא ודע דהתוי"ט בפ"ג דמע"ש מ"ז ל"ד במש"כ דתפס הרע"ב הכא אליבא דר"א משמע דבמעשרות לא פי' אליביה וז"א אלא דגם שם הוא אליביה רק כפירוש הא' שבר"ש שם והוא כפירש"י כמ"ש ובמע"ש הוא כפי' הב' שבר"ש בר"א עי' ותבין:
קריאה במקור
רש"ש על מכות · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6e6b7b729da5aa3d67cb6088c29c651ccc17e858810280d4722091027a0692b6