כתוב בספר המאור אמר אביי נשואה ידו כידה וכו' פירשה הרי"ף ז"ל ואין פירושו ברור בדבר זה אלא עיקרה בפ' החולץ וכו' ומשם פי' דבר זה מתברר ואין אנו צריכין להאריך בו: אמר הכותב זו באמת כן שאין פי' רבינו ברור אבל כבר כתבנו ביבמות מה שנראה ממנו והתימה שלא הזכיר אותה השמועה שבפ' החולץ בענין פירושו בכאן:
ועוד צריכא דאי כתב לה פירי פירות ולא כתב לה וכו' דסד"א כי מקנו לה פירות שבאו לעולם וכו': אמר הכותב זה הטעם אינו שאם לא באו לעולם מא"ל ועוד דהא אוקימנא למתני' בכותב לה ועודה ארוסה והרי לא באו לעולם שהרי עדיין אינו אוכל פירות וכיון כשם שמסלק עצמו מאילו כך הוא מסלק עצמו מכולם ול"ל עד עולם לפי טעם זה ועיקר הקושיא אינה כלום דשאני התם כיון דנחית למנינא דפירי פירות ואמר עד עולם אכולהו קאמר אלא שא"א לאומרה בלשון אחרת: