בן יהוידע על בבא קמא · דף 82b

לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ דִּינָרִין בְּקֻפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. יש להבין למה העלו חזיר ולא בהמה אחרת שאינה בת הקרבה והלא אותם הפרים בעליהם ישראלים היו ואינם עכו"ם אשר אוהבים החזיר? ועוד יש להבין והלא החומה היתה חומת ירושלים ולמה נזדעזעה ארץ ישראל שהיא חוצה לירושלים תזדעזע ירושלים בלבד?
ונראה לי בס"ד דידוע החזיר הוא קליפה גדולה ולכן תוך 'חֲזִיר' יש י"ז מספר טוֹב [17] שבלוע בקליפתו חלק טוב אשר על ידי כך תהיה קליפתו קשה וכתב מהר"ן [רבי נתן נטע שפירא] ז"ל דקליפת חזיר היא 'רע עין' ולכן החזיר התחתון אם יסמו את עיניו ימות וכתב דעשו דבוק בקליפת חזיר לכן היה רע עין ולכן אדום יש להם עין רעה וכנזכר בספרו מגלה עמוקות עיין שם.
ובזה פרשתי הטעם מה שנאמר וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לג, א) שהביא ארבע מאות איש כמנין 'רע עין' [400] ועיין בספר ראשית חכמה (בשער התשובה פרק ג' דף קלא) שכתב בשם המקובלים ז"ל שיש ארבע מאות כחות של סטרא אחרא כסוד וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ עיין שם ואפשר דהם כוונו לדבר זה גם כן ולכן אדום אוהבים את החזיר ולכן 'יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר' נו"ן רבתי (תהלים פ, יד).
ובזה מובן היטב הטעם שהעלו להם חזיר לומר להם על מה אתם תופסים המקום הזה וסגרתם פתח החומה כנגדינו הלא עתיד לעלות למקום הזה חזיר שהוא אדום שכבר התנבא על זאת דוד המלך ע"ה במזמור 'עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל' באומרו זְכֹר הֳ' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ (תהלים קלז, ז) וכן היה אחר כך שעלה טיטוס ופרץ החומה והחריב בית המקדש ולרמוז להם על זאת לכך העלו להם חזיר על החומה.
ובזה מובן הטעם שנזדעזעה כל ארץ ישראל שהיא ארבע מאות פרסה כמנין 'רע עין' דקליפת חזיר שהגבירו אותה בכך באותה שעה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר הָאָדָם שֶׁיְלַּמֵּד אֶת בְּנוֹ חָכְמַת יְוָנִית. קשא דעליית החזיר באה ונהייתה מחמת לימוד חכמת יונית ועל ידי כך פסק התמיד והיה צריך לקלל את המלמד חכמת יונית קודם?
ונראה לי בס"ד כי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לא ידעו ולא הרגישו דעליית החזיר היתה מכח אותו זקן שסיפר עמהם בחכמה יונית לכן תכף כשראו שהעלו להם חזיר ונזדעזעה החומה קללו להמגדל חזירים ואחר שידעו שזה הדבר נעשה מכח אותו זקן שספר יונית אז קללו את המלמד לבנו חכמה יונית ולכן דקדק בעל המאמר למנקט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים 'באותה שעה' דייקא.
והא דנקטי במגדל חזירים אִישׁ ובלימוד חכמה יונית אָדָם נראה לי בס"ד תואר אדם יאמר על חכם וחשוב אבל איש יאמר על כל המון העם ולימוד החכמה ימצא אצל החשובים ולגדל בהמות וחיות ימצא אצל סתם אנשים דעלמא.
והא דְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּנְעִיצַת צִפָּרְנָיו נראה לי בס"ד כי החזיר יש לו סימן טהרה בעקביו דפרסותיו סדוקות אך סימן טומאה בפיו דאינו מעלה גרה כמו שנאמר וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם (דברים יד, ח) נמצא סימן טהרה מראה בעקביו אבל הוא בראשו נגעו כי פיו הוא בראשו ולכן נעץ צפרניו בחומה להראות סימן טהרה שיש בו כי אותו החזיר שהעלו הגם דאין בו דעת הנה הקליפה נתלבשה בו והניחתו לנעוץ צפרניו להראות שראוי הוא לקרבן מצד סימן זה של טהרה שיש בו, ולכן נזדעזעה ארץ ישראל בעת שהראה סימן טהרה זה שלו דכפי האמת טמא הוא מכח סימן טומאה אשר בפיו ולכן קללו את המגדל חזירים בקללה של ארור כי 'עקבי חזיר' גימטריא ארור [407] ולזה אמרו 'אָרוּר' הַמְּגַדֵּל חֲזִירִים שסמך והסתכל רק בעקבי חזיר שיש ברגליו סימן טהרה ולכך גדלו על כן ארור יהיה כמנין 'עקבי חזיר' שהסתכל בהם ולא נסתכל בראש החזיר ששם סימן טומאה.