מתניתין. הורה כהן משוח לעצמו כו'. הק' בתוס' ז"ל גבי מזיד ועשו שוגג היכי הוי שוגג בלא הורייה אי אכיל בשתיקה הא מאחר שאינו מורה לאחרים כי אם לעצמו מה לי בשתיקה מה לי בדיבור ע"ש ומוכרחין ע"כ למימר דהגיד בדיבור שההורייה היה במזיד וכן גבי שוגג ועשה מזיד דהגיד בפה שחוזר מן ההורייה זאת ואעפ"כ עשה מזיד אבל אם שתק ועשה במזיד ע"פ הוראה הזאת חייב בקרבן כמו ברפ"ק בתלמיד שיודע שטעו ב"ד ועשה ע"פ דחייב קרבן ביחיד וכן בציבור חייבין כשקבלו ההורייה ולא בטלוה אע"פ שעשו מזיד לשיטת הירושלמי לעיל בפ"ק הלכה ה' עיין בדברינו שם:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 64cb9b224782b48b9645364d1e54d353855e153cbddd76acd4b318321b5ea20c