תד"ה אשת. מש"כ המהרש"א דהך דמתניתין הוה בכלל ח"ל דהתם אישתמיטתי' דברי התוס' ביבמות (יא) ד"ה צרת סוטה. דבסוטה שנסתרה ליכא לאו וע"ש (בע"ב) בתוד"ה מאי נסתרה ובמש"כ שם בס"ד:
קריאה במקור
רש"ש על סוטה · דף 6a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה והאומרת איני שותה ושבעלה א"ר להשקותה. ביבמות (צה) ובתוס' מוכח דאפי' רוצים אח"כ אינו כלום ושוב אינה שותה. ועמל"מ רפ"ב מה"ס:
גמ' אר"ע הא מילתא כו'. הגה"ש ציין ליבמות (נו) וכן איתא עוד שם (נח) ובב"ב (נג ב):
שם מדחה אתה את המים בפני כה"נ השותות. נראה דר"ל דנשים שנטמאו ושתו אם לא תבדקנה יוציאו לעז על המים לומר שאין בהם ממש וכ"מ בתוספות ורש"י לא פירש כן:
רש"י ד"ה סוטה שיש לה עדים. שראו שנטמאה מזה. עמל"מ פ"א מה"ס הלי"ד:
תד"ה אם. י"ל הנשים כו' יוציאו שם רע כו'. נראה דר"ל על המים וכמש"כ בסמוך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eef5852a0d75dd56c53a0a9ee01c4d7d00249b1fa9a1a13755711054f2021d12