רש"ש על סוטה · דף 37b

רש"י ד"ה כללות. באוהל מועד פירשה. הס"ד. ומה"ד ונשתלשו עד הלכך תרי נינהו:

רד"ה א"ר משרשיא. נמצא כאו"א ערב כו' של כל אחד ואחד. כצ"ל:

תד"ה ונשתלשו. י"ל משום סיפא נקט לה דבעי למימר אין לך כו'. לולי דבריהם ה"נ דהאי ואין לך כ"ד כו' אינו מדר"ע אלא הוא סיום דר"ש דברייתא דלעיל רק הש"ס הוא דאפסקיה עם ובפלוגתא עד מואב (ור"ש שינה לשונו מדברי ת"ק דלשיטתיה אין מצוה פחותה ממ"ח בריתות ויש מהן מס"ד ס"ד אותן ארורים שבה"ג ובה"ע ונכון בס"ד) וכ"נ מהתוספתא להדיא שזהו סיום דר"ש. ועוד קצת ראיה דבחגיגה וזבחים דמייתי שם פלוגתת רי"ש ור"ע ליתא להך סיומא:

תד"ה רשב"י. דעל הדבר הזה קרע יאשיהו כו'. כצ"ל:

תד"ה אמר ר"מ. ההגה"ה שבגליון ממהרש"ל משובשת וצ"ל תחת קע"ג. קע"ז. ותחת שלשים. שמונים. צא וחשוב ותמצא שכ"ה (וגם ברש"ל עצמו הוא משובש). ובסה"ד תחת ותקנ"ה צ"ל ותק"נ: