גמרא אלא מעתה לא ימחה. נ"ל דקאי על שמש לא על שמשון וכ"מ מפירש"י ותוס'. תדע מהא דלא פריך לקמן אהא דיהודה נקרא כולו ע"ש של הקב"ה. והרש"א בח"א במחכ"ת שגה בזה:
קריאה במקור
רש"ש על סוטה · דף 10a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם צדקיה בעיניו אסא ברגליו. צריך טעם על מה שהקדים צדקיה המאוחר בזמן לאסא המוקדם:
רש"י ד"ה במה בירכו. דבר המתרבה ומצוי כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:
רד"ה קמי רפוקא. דובלי מין ירק הוא. בע"ז (כח) העתיק רש"י מכאן דיבלי והד' הוא לשימוש. ונראה עוד דהכא היה גורס גרויא דובלי וכ"ה בע"י ולכן פי' סל. אולם בברכות (מ ב) משמע דדובלי הוא מין אילן. אמנם שם ט"ס וצ"ל דולבי וכן העתיק הר"ש בדמאי ע"ש. ומצאתי אח"ז שקדמני בזה השנ"א. ודלא כהמוסף שהביאו בערך דבל:
רד"ה יתומה אני. והייתי קטנה כו'. עי' רש"א בח"א. אבל פשוט דרש"י כיון להצדיק גם אותה וכמו שפי' בד"ה שנתנה עינים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eef5852a0d75dd56c53a0a9ee01c4d7d00249b1fa9a1a13755711054f2021d12