תד"ה חזר. או שתי קינין של אחת. לכאורה ה"נ להגיה או שתי פרידות. אבל לשון כולן לא יפול עליהן לפי מה שהשרישו התוס' בכתובות (ח) ע"ש:
קריאה במקור
רש"ש על סוטה · דף 18a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד רי"א לא היו שופרות לקיני חובה. כצ"ל:
בא"ד ומהא נמי ליכא למיפשט כו' סאה ת"ט שנפלה לק' חולין רא"א תירום ותירקב כו' דהתם מקילינין בדרבנן כו'. תימה דאדרבה התם חומרא היא א"ת ברירה דמפני זה אמרינן דתירקב. וכן שם בתרומות פ"ה מחמיר ר"א לכמה דברים מחמת זה שאני אומר כו' וא"כ ע"כ מוכח דר"א סובר ודאי ברירה אפילו בדאורייתא להקל. דאל"כ הל"ל במדומע דרבנן אין ברירה כדי להקל עי' ש"א תשו' צ' ובמש"כ עליו:
בא"ד דתניא בתוספתא דמעילה נזיר כו' בין מג' מקומות ומחלל דמי חטאת כו'. כצ"ל:
בא"ד ונראה דהכא קמב"ל כו' עד סה"ד. דבריהם מגומגמין וצריכין להגה"ה:
תד"ה אמן. ירושלמי. לא שהיה ר"מ כו'. ל"י מה חידשו מירושל' דהלא גם בגמרתנו לקמן איתא כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eef5852a0d75dd56c53a0a9ee01c4d7d00249b1fa9a1a13755711054f2021d12