וזכור העדות. לכאורה משמע דדוקא כשיזכור העדות מהני עדותו שמעיד בעל פה ואי לאו הכי לא מהני עדותו שבכתב להשביע דלא סבירא ליה דע"א בכתב משביע אלא כשזוכר העדות ומעיד בע"פ דאלת"ה למאי נ"מ כתב שזוכר העדות אך אפשר לי לומר דהך תשובה דלהרי"ף הוה עובדא דהשטר לא יצא עדיין מתחת ידי עדים ואזיל הרי"ף לשיטתיה דביבמות פרק ארבעה אחין דכל כמה דלא נפיק מידייהו הוי מפי כתבם ואי מדכרו לסהדותייהו מסהדי בה בעל פה:
קריאה במקור
פלפולא חריפתא על מכות · סעיף 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשמע דדוקא כו'. גם הרי"ף עצמו שכתב וחזינן לגאון כו' שכתבו רבינו לקמן משם משמע דדוקא כו' והא דלא נקיט התם תרי סהדי משום להוציא ממון להכי נקט תלתא ומשום כך נראה ודאי דגאון דלקמן היינו הלכות גדולות דהכא:
בפני זה דהוו כמאן ה"ג בדפוס ישן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d8adc3dc2abb4aae2c42e3438dd1930d879c421f30e77821e2a534598c44172c