מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר כו' פי' מה שהיה אוסר ר' ישמעאל לטלטלו מחמה לצל מקני שהפסח שהוא מוכן דאע"ג דלא חזי לאכילה כל יומא אין דין מקצה בקרבנות שאין שבות במקדש אלא העור הוי מוקצה והפסח נעשה בסיס לעור שהיא מוקצה ומש"ה אסר ר' ישמעאל אבל הספר נעשה בסיס לתיק שהוא מותר בטלטול שהרי מטלטלין תיק לבדו דתורת כלי יש עליו ואין כאן אלא טלטול דטרחא בעלמא וכיון דלא טרח טירחא יתירה אלא אגב דמציל הספר מציל תיקו עמו שרי ומהדר דמאע"פ שיש בתוכן מעות (מהדדי ליה) שהן מוקצות ואפ"ה שרי לטלטלינהו אגב הספר ה"נ נטלטל העור אע"פ שהוא מוקצה אגב הפסח ודחיי' מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר ולדבר האסור הכא נעשה בסיס לדבר שכולו אסור פי' הספר והתיק עם המעות דומה לכלכלה והאבן בתוכה שאם יש בתוכה פירות שמותר לטלטלה אבל אבן בלחוד לא וה"נ גבי האי פסח הוא בסיס לדבר שכולו אסור דהיינו העור והמורה פירש שהעור נעשה בסיס לבשר שהבשר אסור לטלטלו משום דהוי מוקצה שאינו נאכל ביומו ואינו נ"ל שהעור גורם איסור לבשר ולא הבשר לעור והכי משמע לישנ' דגמרא:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על שבת · דף 117a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0fe3ed7a7334553d004413def3c0f1712e24694afe260c5b9e14a19807554f