היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה אי קשיא תיפוק לי'. דהו"ל בית קבול. שהרי בית קיבול עושין בטבעת לקבל את החותם ואע"פ שהוא בית קיבול העשוי למלאות הא אמרי' בפ"ק דסוכה סיככה בחצים נקבות פסולה פשיטא מהו דתימא בית קיבול העשוי למלאות לאו שמי' קיבול קמ"ל ותנן נמי בפ' י"ז דכלים משחזת שיש בה בית קיבול שעוה טמאה ושאין בה טהורה אלמא בית קיבול העשוי למלאות שמי' קיבול. נ"ל לתרץ דהיכא אמרי בית קיבול העשוי למלאות שמי' קיבול הנ"מ שלא מילאוהו על דעת למלאותו לעולם אלא למלאו לפרקים ולפרקו דומיא דחץ ופנקס שאין מניחים להיות שם לעולם אבל החותם שמהדקין אותה על הטבעת לעמוד שם ואינו מפרקה לעולם אותו קיבול לא חשוב קיבול שהרי סתום הוא עומד תמיד ולא נראה קיבולו:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על שבת · דף 52b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0fe3ed7a7334553d004413def3c0f1712e24694afe260c5b9e14a19807554f