קריאה במקור

תוספות רי"ד על שבת · דף 139b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מערים אדם על המשמרת בי"ט לתלות בה רימונים ותולה בה שמרים נ"ל לפרש כך שהמשמר' היא מבג' עב של פשתן או של צמר או שק ויש לה לילאו' שתולין אות' ושוטחין אותה על גבי יתדות ונותנן ע"ג שמרים וכשרוצה מלקט כל הלילאות ועושה אותה כמין שק שיש לו בית קיבול ומצניע שם חפציו ומערים אדם על המשמרת ותולה אותה כמין שק ומצניע שם רימונים שבהיתר תולה אותה להשתמש בה כדרך שק וכיון שתחלת תליאתה היתה בהיתר נמלך ומותחה ע"ג יתדות ליתן עלי' שמרים דמוסיף על אהל עראי הוא:
2
וגני במיעברא אע"ג דאמרי' בפ' יוה"כ תנו רבנן ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צווארו במים ואינו חושש ותניא נמי שומרי פירות עוברין עד צוארן במים ואינן חוששין דוקא לעבור ברגליו אבל ע"י מעבורת אסור מפני שמוליך המעבורת על המים שהן כרמלית וגם לומר לגוי אסור שכל שהוא אסור לעשות אסור לומר לגוי וזה ה' עושה ערמה שיעבירנו הגוי:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Tosafot Rid
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.sefaria.org

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: cc0fe3ed7a7334553d004413def3c0f1712e24694afe260c5b9e14a19807554f