ומטמאין מאחוריהן ואינן מטמאין מגביהן פי' אחרי שנטמא הכלי חרש מאוירו הוא מטמא מאחוריו כדתניא בסיפרא וכדתנן בפ"ה דכלים ומיתינן לה בנדה בפ' המפלת בה' המפלת סנדל האבן היוצאה מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות חיבור פי' שאם ניטמא התנור מאוירו מטמא מאחוריו וההיא אבן חשיבא יד להוציא טומאה הכי פירש גם המורה התם שאע"פ שאין כלי חרש מיטמא מאחוריו מטמא הוא מאחוריו כדתניא בסיפרא והיינו אחוריו היינו גבו והיא דהכא קרי להו אחוריו ותני ומטמאין מאחוריהן והכא קרו להו גב ותני ואינן מטמאין מגביהן נ"ל שכשהכלי ניטמא מאוירו קורא לגבו אחורים מפני שהטומאה עוברת ויוצאת משם לטמא אחרים ואינן רוצה לקרא לו גב דמשמע דהוי חציצה ולא יטמא הנוגע בגבו עד שיגע או יתלה בתוכו וכשהכלי טהור ונגעה טומאה בגבו קורא לו גב מפני שאין הטומאה נכנסת משם וחשיב גבו למיהוי חציצה ומש"ה קרי להו גב:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על שבת · דף 16a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0fe3ed7a7334553d004413def3c0f1712e24694afe260c5b9e14a19807554f