ואין מדליקין את הנרות שמעתי מפרשים אפילו ע"י גוי דהוי שבות בעלמא דאי על ישראל פשיטא השבות אסור בין השמשות כל שכן מלאכה גמורה. ואי קשיא לפתרון זה האיך יתכן להחמיר באמירה לגוי שבות יותר מערובי חצרות דתנן ומערבין והא אמרי' בעירובין בפ' הדר ההוא ינוקא דאשתפיך חמימי' אמר רבה ליתו לי' מגו ביתאי א"ל אביי לא ערבינן ויסמוך אשיתוף הא לא שיתפו זיל אימא לי' לגוי ליזיל ולייתי לי' כולי עד ולא שאני לך בין שבות דאית בי' מעשה לשבות דלית בה מעשה אלמא לטלטל בלא עירוב לא רצה להתיר וע"י גוי התיר מפני שהוא שבות שאין בה מעשה כי אם אמירה בעלמא תשובה בודאי היכא דלא עירבו דאיכא איסורא דרבנן חמור מאמירה לגוי אבל לערב בין השמשות כיון דלא עירבו דאיכא איסורא דרבנן חמור מאמירה לגוי אבל לערב בין השמשות כיון דלא הוי אלא ביטולי רשות בעלמא מותר ואמירה לגוי אסורה כדין כל שבות דעלמא:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על שבת · דף 34a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאן קוצץ בן זכאי תורמוסי תרומה עיין מ"ש בה' כ"א בספר הלקט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0fe3ed7a7334553d004413def3c0f1712e24694afe260c5b9e14a19807554f