והמבזה את המועדות. פירש רש"י חולו של מועד והיינו משום דהוא סובר דאיסור מלאכת חש"מ דאורייתא וכמ"ש הרב באר שבע וק"ק על הרב מגן אברהם א"ח סימן תק"ל שכתב ועכ"פ ענשו גדול דאמרינן המחלל המועדות ופירש"י דהיינו חה"מ וק"ק דמאי מייתי מרש"י למ"ד דמלאכה בחש"מ אסור מדרבנן הא רש"י סבר שהוא מדאוריתא והוא סיים להביא מ"ד שהוא מדרבנן וכתב ועכ"פ ענשו גדול וכו' ומוכח דכונתו בין שהוא מדאוריתא בין שהוא מדרבנן ענשו גדול. וא"כ אין ראיה מרש"י כדאמרן. ורש"י גריס המבזה ולא המחלל כמ"ש הרב באר שבע. ומ"ד שמלאכה בחש"מ אסור מדרבנן גריס המחלל ומפרש על י"ט. ועיין מ"ש הרשב"ץ בפירושו אבות פ"ג. ועמ"ש בעניותי בקונטרס שמחת הרגל רות דף מ"ט בס"ד:
קריאה במקור
פתח עינים על סנהדרין · דף 99a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7814d9f5c4512e7b40f6cf4e5a22bf126930ee71084c2dfd218511d824d6e074