א"ר יוחנן וברוקק בה וכו'. ובלי רקיקה איסורא איכא כמ"ש פ"ב דשבועות ועל ענין הקמיעות עמ"ש הרשב"א בשו"ת תולדות אדם סימן רפ"א:
קריאה במקור
פתח עינים על סנהדרין · דף 101a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מותרין לשאול בהן אלא מפני שמכזבין. פירש רש"י לכך נמנעו לשאול בהן וכתב הרב באר שבע זהו גירסת רש"י אבל הרי"ף והרא"ש ושאר פוסקים גורסין מותרין לשאול בהן מפני שמכזבין עכ"ל ויש מי שהשיג עליו דהרי הרי"ף כתב כגירסת רש"י והרב הנמקי פירש כרש"י דלכך נמנעו לשאול בהן ע"ש. ואני ראיתי במעדני מלך שהגיה בהרא"ש וכתב ה"ג בהן אלא מפני אלמא לדעתו ז"ל גם הרא"ש אתי כהרי"ף ורש"י. וראיתי בקיצור פסקי הרא"ש דכתב מותר לשאול בשרי שמן ושרי ביצים ולכאורה מוכרח דגריס בהרא"ש כמ"ש הרב ב"ש ולא כהרב מעד"מ ושם בקצור פסקי הרא"ש לא כתב הרב מעד"מ כלום. אמנם נראה דאין מזה ראיה דגם לגירסת רש"י נמנעו מעצמם וליכא איסורא. ולכן כתב ההתר לבד ודוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7814d9f5c4512e7b40f6cf4e5a22bf126930ee71084c2dfd218511d824d6e074