קריאה במקור

השגות הראב"ד בבא קמא · דף 43a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואנן לא סבירא לן הכי דכי מעיינת בה בשמעתא לא סלקא אליבא דהאי סברא כל עיקר וכו':
כתב הראב"ד ז"ל ואנן מתחזי לן דסברא דקמאי סברא מעליא היא דהיכא דאנסוהו להביא ממון חבירו והביאו פטור. והנך פירכי כולהו דכתב הרב לאו פירכי נינהו כדכתבי' בסוף שמעתא ול"ש אנסוהו אונס נפשות ול"ש אנסוהו אונס יסורין. ולא שכבר אנסוהו אלא אפי' הפחידוהו לאנסו בכך ויש כח בידם לעשות והם למודים לעשות כך והלך והביא מפני פחדם פטור אבל אם הפחידוהו להזיקו בממונו אם לא יביא להם ממון חבירו והלך והביאו כה"ג ודאי מציל ממונו בממון חבירו הוא וחייב. ואם הראה פטור דגרמא בעלמא הוא וגרמא במקום אונס פטור דכה"ג לאו מסור הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e033d423aac96e2412c338380e75bbce50269ca6a9fb993fc177e8f3b3df8b21