ובשמחה משא"כ בשניהן שהשמחה נוהגת בין בדבר שהוא משלו כו'. — צ"ל: שהשמחה נוהגת באנשים ובנשים ונוהגת כל שבעה משא"כ בשתיהן (כ"ה בתוספתא פ"א) ר' יוסי בעי ולמה לי נן אמרין שהשמחה נוהגת בין בדבר שהוא משלו ובין בדבר שהוא משל אחרים (פי' כדתני בתוספתא שם יוצא בין משלו ובין משל אחרים, וענין של אחרים שאם הזמינו חבירו לאכול עמו מזבחו ה"ז יצא משום שמחה) בין בדבר שדרכו לכן (פי' ששחט לשם שלמי שמחה) ובין בדבר שאין דרכו לכן (פי' בזבחים אחרים כגון נדרים ונדבות ומעשר בהמה וחטאת ואשם וחזה ושוק ובכור כדתנן בפרקין מ"ד) ואלו אינן נוהגין אלא משלו ובלבד מדבר שדרכו לכן ר' יהושע בן לוי אמר ושמחת אפי' ממקילון.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 1 · הלכה 2 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7368391bd5729d437021a54284fb5e3803e1d8e812ad49a7b4608f090b02e03c