גר שנתגייר בשאר הימים ע"ד דחזקיה פטור כו' — צ"ל: ע"ד דחזקיה ור' יוחנן פטור ע"ד דר"ה חייב (כגירסת ק"ע) טומטום שנקרע ונמצא זכר בשאר הימים ע"ד דחזקיה פטור ע"ד דר' יוחנן ור"ה חייב (ונשמט ע"י הסופר מן "ע"ד דחזקיה" עד "ע"ד דחזקיה") אף בטמא כן ניטהר בשאר הימים (פי' וביום ראשון היה טמא) כו' תמן ראוי הוא קריעה היא שגרמה (פי' לכך חייב לר' יוחנן) ברם הכא הטמא עצמו אינו ראוי (פי' לכך פטור לר' יוחנן).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 1 · הלכה 1 · Integer 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7368391bd5729d437021a54284fb5e3803e1d8e812ad49a7b4608f090b02e03c